תת פעילות בלוטת התריס הינה מחלה אנדוקרינית (הורמונלית) נפוצה יחסית בכלבים (וגם בבני אדם)

והוטרינרים שלנו בבית החולים לחיות בתל אביב נתקלים בה רבות ומיומנים מאד באבחנה שלה.

 

מהי בלוטת התריס?

בלוטת התריס (תיירואיד) מפרישה הורמונים השולטים במטבוליזם של תאי הגוף. ההורמונים נקראים  תירוקסין (T4) המיוצר בכמות רבה יותר, וטריאודותירונין (3T) שהוא בעל פעילות ביולוגית חזקה יותר. יוד הוא יסוד החיוני לבניית הורמונים אלו.  בנוסף הבלוטה מפרישה הורמון בשם קלציטונין הקשור לשמירה של משק הסידן בגוף. הבלוטה מורכבת משתי אונות וממוקמת בצוואר, סמוך לקנה הנשימה.

יש בקרה מוחית על הפרשת ההורמונים T3  ו–T4. איזור במוח בשם היפותלמוס מפריש הורמון בשם TRH (Thyrotropin releasing Hormone), שגורם לאיזור אחר במוח בשם היפופיזה להפריש הורמון בשם TSH (Thyroid Stimulating Hormone), והוא בתורו גורם לבלוטת התריס להפריש את ההורמונים T3 ו-T4. מנגנונים של היזון שלילי וחיובי מבקרים את רמת ההורמונים בדם כך שתתאים לצרכי הגוף.

גורמי המחלה

כאשר כמות ההורמונים T3 ו-T4 אינה מספקת, התמונה הקלינית המתקבלת היא של מחלת ההיפותיירואידיזם. נראה מחלה זו בכלבים. בחתולים היא נדירה ביותר (הם סובלים מהבעיה ההפוכה – עודף פעילות של בלוטת התריס). המחלה נחלקת ל-3 סוגים עיקריים, לפי האיבר הפגוע שגרם לה:

  • היפותיירואידיזם ראשוני – חוסר בהורמונים עקב הרס של בלוטת התריס. ההרס נגרם בד"כ עקב דלקת (כנראה ממקור אוטו-אימוני) שבעקבותיה תאי הבלוטה מוחלפים ברקמת צלקת. סיבה אחרת להרס הבלוטה היא אטרופיה – החלפת תאי הבלוטה ברקמת שומן. מדובר בתהליך ניווני, שלא ברור מה הסיבה לו. סיבה נוספת, אם כי נדירה יותר, הינה הרס הבלוטה עקב תהליך סרטני המתחולל בה.

רק לאחר ש-75% מרקמת הבלוטה נהרסת, נתחיל לראות סימנים קליניים של המחלה.

מעל 90% מהכלבים החולים במחלה יראו את הצורה הזו.

  • היפותיירואידיזם שניוני  - עקב בעיה של ההיפופיזה במוח להפריש את ההורמון TSH. יכול לקרות בגלל גידול, בעיה מולדת או תרופות מסויימות.

  • היפותיירואידיזם שלישוני – עקב בעיה של ההיפותלמוס במוח לייצר את ההורמון TRH. גם כאן הסיבה יכולה להיות עקב גידול או בעיה מולדת.

סיבה נוספת ונדירה היא חסר של יוד במזון – לא יקרה בכלב שאוכל מזון מסחרי.

סימנים קליניים

המחלה אופיינית לכלבים בגיל הביניים (4-10 שנים), ובד"כ נראה אותה בכלבים בינוניים וגדולים.

בגלל שהורמוני התיירואיד משפיעים על כל הרקמות בגוף, נראה סימנים מגוונים. סימנים כלליים ולא ספציפים הם עייפות, חולשה, ירידת סיבולת בפעילות גופנית, עליה במשקל ללא עליה באכילה. חלק מהכלבים מתחילים לסבול מקור.

  • ביטוי עורי – התקרחות סימטרית בגוף, פרווה יבשה וחסרת ברק, עור מעובה, קשקשים, נקודות או כתמים שחורים על העור, איבוד שיער בזנב, בעיות עוריות על רקע אלרגיות.

  • שינויים במערבת הרביה – בנקבות נראה לעתים ייצור חלב והגדלת עטינים בכלבה שאינה בהריון, או מחזורי ייחום לא סדירים. כלבה חולה שבהריון יכולה להפיל. בזכר המחלה יכולה לגרום לירידה או חוסר פוריות.

  • השפעה על הלב – קצב לב אטי, התכווצות חלשה יותר של שריר הלב.

  • שינויים במערכת העצבים – לא שכיח. חולשה, שיתוקים בגפיים ובפנים.

  • ביטוי עיני  - נדיר. משקעי שומן בקרנית, דלקות עיניים, יובש בעיניים.

  • מטבוליזם – קצב המטבוליזם נמוך יותר, כל הארועים הגופניים בקצב נמוך יותר.

 

אבחון – האבחון מסתמך על בדיקה כללית יסודית ע"י הוטרינר, ובהמשכה בדיקת דם פשוטה.

טפול-    הטפול פשוט ומוצלח – מתן ההורמון החסר באופן מלאכותי ע"י כדור פעמיים ביום

התגובה לטפול=פרוגנוזה – מצוינת ,הכלבים חוזרים לעצמם מהר,הבעיות נפתרות תוך חודש-חודשיים

 

בי"ח לחיות נווה צדק, יצחק אלחנן 22 תל אביב  www.vet4u.net  03-5160257

 

שימרו על קשר